ואליום (Valium) היא תרופה מוכרת מקבוצת הבנזודיאזפינים. תרופה זו ידועה גם בשם דיאזפם (Diazepam). רבים שואלים מה זה דיאזפם או כיצד ואליום משפיע על הגוף. במאמר הבא ננסה לספק סקירה מקיפה של השימושים בוואליום, תופעות הלוואי, סכנת ההתמכרות, נושא ההריון והנקה, ומידע נוסף שיסייע להעמיק את ההבנה. חשוב להדגיש כי התוכן שלפניכם מיועד למידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ רפואי פרטני.
מהו ואליום (ומה זה דיאזפם?)
ואליום (Valium) ודיאזפם (Diazepam) הן למעשה אותה תרופה בשמות שונים. השם המסחרי המקובל הוא Valium, ואילו השם הגנרי הוא דיאזפם. תרופה זו משתייכת למשפחת הבנזודיאזפינים, שמוכרת כמקלה במצבי חרדה, מתח וכאבי שרירים. אנשים רבים מכנים את התרופה "כדור ואליום" או "כדור דיאזפם". היא משמשת לטיפול במגוון רחב של בעיות רפואיות, לרבות התקפי חרדה (anxiety valium), עוויתות שרירים, נדודי שינה וקושי להירדם, גמילה מאלכוהול והפחתת התקפים אפילפטיים.
בעבר נהגו להעדיף דיאזפם על פני תרופות אחרות ממשפחת הבנזודיאזפינים בזכות הפוטנציאל המרגיע שלו, שזכה לשם "הרגעת ואליום". כיום, רופאים בוחרים בטיפול בהתאם לנתוני המטופל, לא רק לפי שם המותג. למרות שניתן למצוא "valium drug" בהגדרה רשמית של ארגוני בריאות ברחבי העולם, חשוב להתאים את המינון והטיפול באופן אישי.
ואליום תרופה באור היסטורי
ואליום הושק לראשונה על ידי חברת Roche בשנת 1963, ומאז הפך לאחת התרופות הנמכרות בעולם. עם השנים, הפך לשם נרדף לרוגע פסיכולוגי – עד כדי כך שנוצרו סביבו ביטויים כמו “הרגעת ואליום”. התרופה יצרה מהפכה זמנית בטיפול בחרדה, אך בהמשך התגלה גם פוטנציאל ההתמכרות שלה, שהוביל לביקורת ציבורית ורפואית.
מאפייני הבנזודיאזפינים: מנגנון השפעה ושימושים
ואליום / דיאזפאם משתייכים לקבוצת הבנזודיאזפינים, תרופות שפועלות על קולטני GABA במוח – מוליך עצבי שמעכב פעילות עצבית עודפת. גירוי של קולטנים אלה מגביר את ההשפעה המרדימה והמרגיעה, ולכן משמש לטיפול בחרדה, עוויתות, התקפים אפילפטיים והפרעות שינה.
דוגמאות לבנזודיאזפינים נוספים:
אף שתרופות אלו יעילות בטווח הקצר, קיימת סבילות שמתפתחת במהירות – כלומר, הצורך במינון גבוה יותר להשגת אותה השפעה. מכאן גם החשש לתלות פיזית ונפשית.
למה משמשים ואליום ודיאזפם?
טיפול בחרדה והתקפי פאניקה
דיאזפאם נפוץ בטיפול בחרדה כללית (GAD) ובהתקפי פאניקה. הוא מפחית מתח נפשי, מרגיע ומפחית גירוי יתר של מערכת העצבים. מטופלים רבים מחפשים “anxiety valium” כדי להבין כיצד התרופה מסייעת במצבים כאלו.
נדודי שינה
בעיות שינה מתמשכות (insomnia) נובעות לעיתים קרובות ממתח נפשי. “דיאזפם לשינה” הוא שימוש מקובל, אך זמני – התרופה אינה מומלצת לטווח ארוך עקב פיתוח תלות.
עוויתות שרירים
דיאזפם מסייע בהרפיית שרירים תפוסים – למשל בגב, צוואר, או לאחר טראומה אורתופדית. “כדור דיאזפם” ניתן לעיתים קרובות גם במרפאות כאב.
גמילה מאלכוהול
בשלבי גמילה, מתעוררים תסמינים כגון רעד, חרדה, חוסר שינה. “דיאזפם אקמול” או שילובים אחרים ניתנים למטופלים במסגרת פרוטוקול מבוקר להפחתת התסמינים.
אפילפסיה
“דיאזפם אפילפסיה” הוא שימוש מוכר בתרופה. ניתן ברוב המקרים כטיפול חירום לעצירת התקפים אפילפטיים, כולל דרך פי הטבעת (Rectal) במקרים של סטטוס אפילפטיקוס.
מינונים והוראות שימוש
מינון מקובל
המינון ההתחלתי משתנה בהתאם לצורך הקליני, גיל המטופל, מצבו הרפואי והתרופות הנוספות שהוא נוטל. לרוב, מינון דיאזפם נע בין 2mg valium לבין 10 מ"ג ליום. במקרים קלים, הרופא יתחיל עם מינון של דיאזפם 2 מ"ג או דיאזפם 5 מ"ג, ובהמשך יעלה במידת הצורך.
התאמת מינון
לא מומלץ להתאים את המינון לבד. “דיאזפם מינון” נכון קובע רופא בלבד, תוך שקלול גורמים רבים כמו גיל, משקל, כבד וכליות. ככל שמדובר באוכלוסייה מבוגרת – מקפידים על מינון נמוך במיוחד.
משך הטיפול המומלץ
לטיפול ממושך (מעל שבועיים–שלושה), קיים סיכון להתמכרות ולכן רופאים ממליצים להשתמש בוואליום רק בטווח קצר. דיאזפם לשינה או לחרדה ניתן לעיתים קרובות כפתרון זמני – עד למציאת טיפול ממוקד, פסיכותרפי או תרופתי אחר.
גמילה הדרגתית
“valium גמילה” נחשבת לאתגר רפואי. הפסקת התרופה צריכה להתבצע בצורה הדרגתית כדי למנוע תסמיני גמילה כמו חרדה, רעד, קשיי שינה ודופק מהיר. אסור להפסיק בבת אחת.
תופעות לוואי של ואליום ודיאזפם
תופעות שכיחות:
-
ישנוניות
-
עייפות
-
סחרחורת
-
האטה בקואורדינציה
-
ירידה בריכוז
-
בלבול
תופעות לוואי במערכת העיכול:
-
בחילות
-
עצירות או שלשול
-
יובש בפה
-
תיאבון משתנה
תופעות לוואי חמורות (נדירות):
-
קשיי נשימה
-
ירידה חדה בלחץ דם
-
תגובה אלרגית (פריחה, גרד, נפיחות)
-
שינויים במצב הרוח
-
בלבול חמור, הזיות
האם ואליום מוריד לחץ דם?
מטופלים רבים שואלים: “does valium lower blood pressure?” או “can valium lower blood pressure?” – והתשובה היא כן, אך בדרך כלל במידה קלה. עם זאת, במינונים גבוהים או בשילוב עם תרופות נוספות, הירידה עשויה להיות משמעותית יותר.
האם ואליום מרדים?
“does valium make you sleepy?” היא שאלה נפוצה. אכן, אחד מהאפקטים הבולטים ביותר הוא ישנוניות, בעיקר בתחילת השימוש. לכן חשוב להימנע מנהיגה לאחר נטילה.
האם ואליום ממכר?
פוטנציאל התמכרות
ואליום נחשב לבנזודיאזפין ממכר – ולכן חשוב לדעת שאין דבר כזה “ואליום לא ממכר”. אם נוטלים אותו מעבר לזמן המומלץ או במינון גבוה, הגוף עלול לפתח תלות.
תלות פיזית ונפשית
התלות הפיזית נובעת מכך שהמוח מסתגל להימצאות התרופה, ודורש אותה לצורך תפקוד תקין. התלות הנפשית גורמת למטופל לחשוש מלהתמודד עם החיים ללא התרופה.
תסמיני גמילה
“האם ואליום ממכר?” מוביל לשאלת תסמיני הגמילה. אלו כוללים:
-
עצבנות
-
חרדה מוגברת
-
רעד בגפיים
-
הזעה
-
קשיי שינה
-
לעיתים נדירות: פרכוסים
משך ההשפעה של ואליום ודיאזפם
כמה זמן לוקח לוואליום להשפיע?
השאלה “how long does it take for valium to kick in?” נשאלת לעיתים קרובות. ההשפעה של כדור ואליום מתחילה לרוב תוך 30 עד 60 דקות. במתן תוך-ורידי (למשל בהתקפים אפילפטיים), ההשפעה כמעט מיידית.
כמה זמן ואליום נשאר בגוף?
“how long does valium last?” – למחצית החיים של דיאזפם יש טווח ממוצע של 20–50 שעות. אצל מטופלים מסוימים, תוצרי הפירוק (מטבוליטים) נשארים בגוף אף מעבר לכך – ולכן ישנה השפעה ממושכת.
כמה זמן משפיע דיאזפם?
“כמה זמן משפיע דיאזפם?” תלוי במספר גורמים:
-
גיל
-
תפקוד כבד
-
משקל גוף
-
מצב בריאותי כללי
אצל רוב המטופלים, ההשפעה הקלינית (הרגעה, הפחתת חרדה) נמשכת כ-6–8 שעות, אך החומר עשוי להישאר בגוף עד שבוע.
ואליום או קלונקס – מה עדיף?
“ואליום או קלונקס?” היא שאלה שכיחה, שכן שתי התרופות משויכות לאותה משפחה, אך יש ביניהן הבדלים.
מאפיין | ואליום (דיאזפם) | קלונקס (קלונאזפאם) |
---|---|---|
התחלת השפעה | מהירה (תוך חצי שעה) | בינונית (עד שעתיים) |
משך השפעה | בינוני–ארוך | ארוך מאוד |
שימושים עיקריים | חרדה, שרירים, גמילה | חרדה, אפילפסיה |
פוטנציאל תלות | גבוה | גבוה |
הבחירה ביניהם תיעשה לפי סוג הבעיה הרפואית, רגישות המטופל ותגובת הגוף. לכן חשוב להתייעץ עם רופא.
שילוב עם תרופות אחרות ואלכוהול
אינטראקציות מסוכנות
דיאזפם נחשב לתרופה שיכולה לגרום להשפעה מוגברת כאשר נלקחת עם תרופות אחרות או עם חומרים מדכאי מערכת העצבים המרכזית (CNS), כולל:
-
אלכוהול
-
נוגדי דיכאון טריציקליים
-
אופיאטים
-
תרופות שינה
דיאזפם אלכוהול
“דיאזפם אלכוהול” – שילוב שעלול להיות מסוכן מאוד. אלכוהול מגביר את ההשפעה המרדימה של ואליום ועלול להוביל לדיכוי נשימתי, בלבול, או אובדן הכרה. אין לשלב בין השניים.
דיאזפם אקמול
שילוב “דיאזפם אקמול” נחשב בדרך כלל בטוח, אך יש ליידע את הרופא על כל תרופה – אפילו כזו שנראית תמימה כמו אקמול.
ואליום וציפרלקס
“ואליום וציפרלקס” – שילוב אפשרי ונפוץ בטיפול בחרדה. ציפרלקס (Escitalopram) שייך למשפחת ה-SSRI ואינו נוגד את פעולת ואליום, אך יש להיזהר מתופעות לוואי מצטברות (כמו ישנוניות או בלבול).
ואליום בהריון ובהנקה
האם ואליום בטוח בהריון?
השאלות “ואליום בהריון” או “ואליום והריון” עולות לעיתים קרובות, בעיקר אצל נשים עם חרדה או כאבים כרוניים. השימוש בוואליום בהריון אינו מומלץ, במיוחד בשליש הראשון. קיים סיכון מוגבר למומים מולדים, תסמונת גמילה בתינוק, והפרעות נשימה.
תופעות אפשריות לעובר:
-
רפיון שרירים
-
קשיי נשימה
-
דיכוי מערכת העצבים
-
בכי לא רגיל או רעידות (תסמונת גמילה בילוד)
האם ניתן להשתמש בוואליום בהנקה?
“דיאזפם כללית” משמעו לעיתים קבלת התרופה דרך קופת חולים כללית – אך גם במקרים אלו, ההמלצה ברורה: להימנע משימוש בהנקה. החומר עובר לחלב האם, ועלול להשפיע על ערנות התינוק, לגרום לנמנום קיצוני ואף לדיכוי נשימתי.
בכל מקרה, אם לאם המטופלת אין חלופה רפואית יעילה, עליה להתייעץ עם רופא נשים ורופא ילדים.
מידע על עלויות ורכישה: מחיר, זמינות וקופות חולים
ואליום מחיר
“valium מחיר” או “ואליום מחיר” משתנים בהתאם לצורת התרופה, יצרן, ומרשם רופא. בישראל, מחיר התרופה בקופות החולים לרוב נמוך יותר מהמחיר בשוק הפרטי.
ואליום כללית / דיאזפם כללית
תרופות כמו “valium כללית” או “דיאזפם כללית” זמינות ברוב קופות החולים, כולל כללית, אך דורשות מרשם רופא ואישור רפואי מתאים. לעיתים קיימת השתתפות עצמית.
איפה קונים ואליום?
“איפה קונים ואליום?” היא שאלה חשובה: מדובר בתרופת מרשם בלבד. ניתן לרכוש אותה אך ורק בבית מרקחת מורשה עם מרשם תקף. אין לרכוש ואליום באינטרנט או ממקורות לא מוסמכים – הדבר עלול להיות מסוכן ולא חוקי.
שאלות נפוצות (FAQ)
האם ואליום מרדים?
כן. ואליום עלול לגרום לישנוניות משמעותית, בעיקר בתחילת הטיפול.
כמה זמן משפיע דיאזפם?
בין 6 ל-8 שעות בהיבט הקליני, אך ניתן לאתר את שרידי התרופה בגוף למשך ימים אחדים.
מה ההבדל בין דיאזפם 5 מ"ג למינונים אחרים?
דיאזפם 5 מ"ג הוא מינון נפוץ לטיפול ראשוני. קיימים גם מינונים נמוכים (2 מ"ג) או גבוהים (10 מ"ג), לפי מצב המטופל.
האם אפשר לשלב דיאזפם עם אקמול?
כן, לרוב אין מניעה. עם זאת, יש ליידע את הרופא על כל שילוב תרופתי.
מהו דיאזפם ברוש?
שם מסחרי לגרסה גנרית של התרופה. החומר הפעיל זהה לדיאזפם.
מה זה valium שינה?
שימוש זמני בוואליום לטיפול בנדודי שינה. לא מומלץ כפתרון קבוע.
האם valium לא ממכר?
לא מדויק. כל שימוש בוואליום לאורך זמן כרוך בסיכון להתמכרות – פיזית ונפשית.
סיכום
ואליום (Valium) ודיאזפם (Diazepam) הם תרופות יעילות ממשפחת הבנזודיאזפינים לטיפול במגוון רחב של מצבים רפואיים: חרדה, נדודי שינה, עוויתות שרירים, גמילה מאלכוהול ואפילפסיה. התרופה פועלת במהירות ומספקת רגיעה נפשית ופיזית, אך גם נושאת עמה סיכונים ברורים – בראשם התמכרות, סבילות ותלות פיזית ונפשית.
למרות האפקטיביות הקצרה, אין לראות בוואליום פתרון קבוע. כל שימוש מעבר לפרק זמן קצר – עלול להוביל להחמרה של התסמינים לאחר הפסקת התרופה. מטופלים רבים חווים תסמיני גמילה קשים, כולל חרדה, נדודי שינה ורעד.
נשים בהריון או מניקות נדרשות להקפיד במיוחד ולהתייעץ עם רופא, שכן השפעת התרופה על העובר או התינוק עלולה להיות חמורה. גם שילוב התרופה עם אלכוהול או תרופות אחרות עלול להיות מסוכן.
לסיכום – השימוש בדיאזפם או ואליום צריך להתבצע רק בליווי רפואי, לתקופה קצרה ובמינון מבוקר. אין ליטול את התרופה על דעת עצמכם, ואין לרכוש אותה ממקור לא חוקי. רק כך ניתן להבטיח שימוש בטוח, אפקטיבי ונבון.
קישורים חיצוניים מומלצים
-
קופ"ח כללית – מידע על דיאזפם (Diazepam)
אתר רפואי מוסמך המציג תיאור מקצועי של תרופות, תופעות לוואי והתוויות לשימוש.
- ויקיפדיה – דיאזפאם
מידע עדכני המרכיב הפעיל בתרופת הוואליום.
פרופ' לאון גרינהאוס הוא פסיכיאטר בכיר בעל מומחיות בנוירוביולוגיה של דיכאון וחרדה, עם ניסיון של למעלה מ־40 שנה. כיהן כפרופסור באוניברסיטה העברית (אמריטוס), אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת מישיגן. ניהל מחלקות פסיכיאטריה בבתי חולים מובילים בישראל ובארה"ב (שיבא, כפר שאול, איתנים, מישיגן). מתמחה בטיפולים מתקדמים כגון ECT, קטמין, DTMS, ומשלב גישות פסיכיאטריות ונוירולוגיות לטיפול ב‑PTSD, OCD, סכיזופרניה ו‑ADHD. פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים, עם כ־9,000 ציטוטים, כולל מחקרים פורצי דרך בתחומי TMS, CBT ותרופות דופמינרגיות.