העיניים שלנו הן חלון לעולם, ובריאותן חיונית לאיכות החיים שלנו. מה שרבים אינם מודעים לו הוא שתרופות רבות, גם כאלה שאינן מיועדות ישירות לטיפול בעיניים, עלולות להשפיע על בריאות העיניים והראייה. ב-Pharma Care אנחנו מאמינים שמודעות לנושא זה היא המפתח למניעת בעיות עתידיות ולשמירה על בריאות העיניים לאורך זמן.
במאמר זה נסקור את הקשר בין תרופות ובריאות העיניים, נבחן אילו תרופות עלולות להשפיע על הראייה, וכיצד ניתן לזהות ולמנוע תופעות לוואי אפשריות. בין אם אתם נוטלים תרופות באופן קבוע או זמני, המידע הזה יכול להיות קריטי עבורכם.
השפעת תרופות על העיניים – מנגנונים עיקריים
תרופות יכולות להשפיע על העיניים במספר דרכים. חלקן משפיעות ישירות על מבנה העין, אחרות על תפקוד העצבים המעורבים בראייה, ויש כאלה המשנות את הרכב הדמעות או את לחץ העין. להלן המנגנונים העיקריים שבהם תרופות משפיעות על בריאות העיניים:
- שינויים בלחץ תוך-עיני – תרופות מסוימות מעלות או מורידות את הלחץ בעין, מה שעלול להשפיע על בריאות העצב האופטי
- יובש בעיניים – הפחתה בייצור דמעות או שינוי בהרכבן
- שינויים באישונים – הרחבה או כיווץ של האישונים המשפיעים על רגישות לאור ועל יכולת ההתמקדות
- השפעה על שרירי העיניים – החלשה או התכווצות של שרירי העיניים
- פגיעה ברשתית – נזק ישיר לתאי הרשתית האחראים על קליטת האור
- השפעה על עצבי הראייה – פגיעה בהעברת אותות עצביים מהעין למוח
קבוצות תרופות עם השפעה ידועה על העיניים
ישנן מספר קבוצות תרופות שידועות בהשפעתן על בריאות העיניים והראייה. חשוב להכיר אותן ולהיות ערניים לשינויים בראייה בעת השימוש בהן:
| مجموعة الأدوية | השפעות אפשריות על העיניים | דוגמאות נפוצות |
|---|---|---|
| المنشطات | עלייה בלחץ תוך-עיני, קטרקט, עיכוב בריפוי פצעים | بريدنيزون، ديكساميثازون |
| مضادات الاكتئاب | יובש בעיניים, טשטוש ראייה, קושי בהתאמת מיקוד | פלואוקסטין (פרוזאק), אמיטריפטילין |
| أدوية لعلاج ارتفاع ضغط الدم | יובש בעיניים, שינויים בראייה | חוסמי בטא כמו אטנולול, משתנים |
| مضادات الهيستامين | יובש קיצוני בעיניים, טשטוש ראייה | ديفينهيدرامين، لوراتادين |
| תרופות לטיפול בפרקינסון | ראייה מטושטשת, רגישות מוגברת לאור | לבודופה, פרגולייד |
| الأدوية المضادة للذهان | קשיי התאמת מיקוד, רגישות לאור | קלוזפין, ריספרידון |
| תרופות לטיפול באקנה | יובש בעיניים, רגישות לאור, ראייה לילית מופחתת | איזוטרטינואין (רואקוטן) |
תרופות ולראייה – סימני אזהרה שדורשים תשומת לב
כאשר נוטלים תרופות, חשוב להיות ערניים לשינויים בראייה או בתחושה בעיניים. להלן סימני אזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא עיניים או לרופא המטפל:
- טשטוש ראייה פתאומי – שינוי פתאומי באיכות הראייה שלא היה קיים קודם
- הופעת כתמים או "זבובונים" – במיוחד אם הם מלווים בהבזקי אור
- שינוי בראיית צבעים – קושי להבחין בין צבעים מסוימים או שינוי בתפיסת הצבעים
- כאבי עיניים – במיוחד אם הם חדים או מלווים בהפרעות ראייה
- רגישות מוגברת לאור – אי-נוחות משמעותית באור רגיל
- יובש קיצוני בעיניים – תחושת חול או צריבה שלא מוקלת בעזרת דמעות מלאכותיות
- הילות סביב אורות – ראיית טבעות או הילות סביב מקורות אור
- ראייה כפולה – ראיית שני עצמים במקום אחד
כיצד לנהל את הסיכונים של תרופות ועיניים
ניהול נכון של הטיפול התרופתי יכול למזער את הסיכונים לבריאות העיניים. הנה מספר המלצות חשובות:
לפני התחלת טיפול תרופתי חדש
- יידעו את הרופא המטפל והרוקח לגבי כל בעיות עיניים קיימות
- בקשו מידע מפורט על תופעות לוואי אפשריות הקשורות לעיניים
- במקרה של מחלות עיניים קיימות, התייעצו עם רופא העיניים לפני התחלת הטיפול
- בדקו אם יש חלופות עם פחות תופעות לוואי לעיניים
במהלך הטיפול התרופתי
- עקבו אחר שינויים בראייה או בתחושה בעיניים
- תעדו תסמינים חדשים ודווחו עליהם לרופא
- אל תפסיקו טיפול תרופתי באופן עצמאי ללא התייעצות עם הרופא
- השתמשו בדמעות מלאכותיות אם אתם חווים יובש בעיניים
- הקפידו על בדיקות עיניים תקופתיות, במיוחד אם אתם נוטלים תרופות עם סיכון ידוע לעיניים
בדיקות עיניים מומלצות למטופלים הנוטלים תרופות בסיכון גבוה
אם אתם נוטלים תרופות הידועות בהשפעתן על העיניים, מומלץ לבצע בדיקות עיניים תקופתיות. להלן הבדיקות העיקריות המומלצות:
| סוג הבדיקה | למה היא חשובה | תדירות מומלצת |
|---|---|---|
| בדיקת לחץ תוך-עיני | לזיהוי עלייה בלחץ העין שעלולה להוביל לגלאוקומה | כל 6-12 חודשים |
| בדיקת קרקעית העין | לבדיקת מצב הרשתית והעצב האופטי | כל 12 חודשים |
| בדיקת שדה ראייה | לזיהוי שינויים בהיקף הראייה | כל 12-24 חודשים |
| בדיקת OCT | הדמיה מתקדמת של שכבות הרשתית | לפי המלצת רופא העיניים |
| בדיקת מנורת סדק | לבדיקת מבנה העין הקדמי | כל 12 חודשים |
תרופות ספציפיות הדורשות ניטור עיניים מיוחד
ישנן תרופות מסוימות שדורשות תשומת לב מיוחדת בכל הנוגע לבריאות העיניים:
כלורוקין והידרוקסיכלורוקין (פלקווניל)
תרופות אלו, המשמשות לטיפול במחלות אוטואימוניות כמו זאבת ודלקת מפרקים שגרונית, עלולות לגרום לרטינופתיה (פגיעה ברשתית) בשימוש ארוך טווח. מומלץ לבצע בדיקת עיניים מקיפה לפני התחלת הטיפול, ולאחר מכן בדיקות תקופתיות כל 6-12 חודשים, כולל בדיקת OCT ובדיקת שדה ראייה.
תמיגו (טמוקסיפן)
תרופה זו, המשמשת לטיפול בסרטן השד, עלולה לגרום לשינויים ברשתית ולקטרקט. מומלץ לבצע בדיקת עיניים שנתית הכוללת בדיקת קרקעית העין.
المنشطات
שימוש ממושך בסטרואידים (במיוחד בטיפות עיניים) עלול להעלות את הלחץ התוך-עיני ולהאיץ התפתחות קטרקט. יש לבצע בדיקות לחץ עין תכופות, במיוחד בשלושת החודשים הראשונים של הטיפול.
ויגברין
תרופה זו, המשמשת לטיפול באפילפסיה, עלולה לגרום לצמצום שדה הראייה. מומלץ לבצע בדיקת שדה ראייה לפני התחלת הטיפול ובתדירות של 6 חודשים במהלכו.
איזוטרטינואין (רואקוטן)
תרופה זו לטיפול באקנה עלולה לגרום ליובש בעיניים, לדלקת לחמית ולקשיים בראייה בחושך. מומלץ לבצע בדיקת עיניים לפני התחלת הטיפול ובמהלכו אם מופיעים תסמינים.
אוכלוסיות בסיכון מוגבר
ישנן אוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח תופעות לוואי בעיניים כתוצאה מנטילת תרופות:
- كبير – בשל שינויים פיזיולוגיים הקשורים לגיל ונטילת מספר תרופות במקביל
- חולים במחלות עיניים קיימות – כמו גלאוקומה, יובש בעיניים או ניוון מקולרי
- חולים במחלות כרוניות – כמו סוכרת, יתר לחץ דם או מחלות אוטואימוניות
- الأشخاص الذين يتناولون عدة أدوية في نفس الوقت – בשל אינטראקציות אפשריות בין התרופות
- בעלי רקע משפחתי של מחלות עיניים – בשל נטייה גנטית לבעיות עיניים
الأسئلة الشائعة
האם כל תרופה שעלולה להשפיע על העיניים תגרום לי בהכרח לתופעות לוואי?
לא, העובדה שתרופה מסוימת עלולה להשפיע על העיניים אינה מבטיחה שתחוו תופעות לוואי. השפעות אלו תלויות בגורמים רבים כמו מינון, משך הטיפול, גיל, מצב בריאותי כללי ורגישות אישית. חשוב לזכור שהסיכון לתופעות לוואי משתנה מאדם לאדם.
האם אני יכול להפסיק לקחת תרופה אם אני חווה תופעות לוואי בעיניים?
אסור להפסיק טיפול תרופתי באופן עצמאי ללא התייעצות עם הרופא המטפל. אם אתם חווים תופעות לוואי בעיניים, פנו מיד לרופא המטפל או לרופא העיניים. לעתים ניתן להתאים את המינון, להחליף לתרופה חלופית או לטפל בתופעות הלוואי מבלי להפסיק את הטיפול העיקרי.
האם השפעת תרופות על העיניים היא תמיד בלתי הפיכה?
לא, במקרים רבים השפעות התרופות על העיניים הן הפיכות ונעלמות לאחר הפסקת הטיפול. עם זאת, ישנן תרופות שעלולות לגרום לנזק בלתי הפיך, במיוחד אם השימוש נמשך לאורך זמן ללא ניטור מתאים. לכן חשוב לעקוב אחר הנחיות הרופא ולבצע בדיקות עיניים תקופתיות.
מה ההבדל בין השפעת תרופות ועיניים בטיפות עיניים לעומת תרופות הניטלות דרך הפה?
טיפות עיניים פועלות באופן מקומי ולכן ריכוז החומר הפעיל בעין גבוה יותר, אך ההשפעה המערכתית על הגוף נמוכה יותר. תרופות הניטלות דרך הפה מתפזרות בכל הגוף ועשויות להשפיע על העיניים כחלק מהשפעתן המערכתית. לכן, תופעות הלוואי ומנגנוני הפעולה שונים בין שתי צורות המתן.
האם יש דרך למנוע השפעות שליליות של תרופות ולראייה?
אי אפשר למנוע לחלוטין את הסיכון לתופעות לוואי, אך ניתן להפחית אותו משמעותית על ידי: יידוע הרופא על כל בעיות עיניים קיימות, ביצוע בדיקות עיניים לפני ובמהלך טיפול בתרופות בסיכון גבוה, דיווח מיידי על שינויים בראייה, ושימוש בדמעות מלאכותיות במקרה של יובש בעיניים. שיתוף פעולה הדוק בין רופא המשפחה, רופא העיניים והרוקח הוא המפתח למניעת בעיות.
إخلاء المسؤولية الطبية: המידע במאמר זה מוגש למטרות מידע והסברה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. אין לראות במידע המופיע כאן המלצה לטיפול עצמי, אבחון או טיפול רפואי. אין להפסיק טיפול תרופתי או להתחיל טיפול חדש ללא התייעצות עם רופא מוסמך. אם אתם חווים תסמינים כלשהם הקשורים לעיניים או לראייה בעת נטילת תרופות, יש לפנות מיד לרופא המטפל או לרופא עיניים. צוות Pharma Care אינו אחראי לכל נזק או פגיעה שעלולים להיגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המופיע במאמר זה.

פרופ’ אלון גרין הוא מומחה לפסיכיאטריה קלינית ומחקר תרופתי, עם התמחות בפיתוח והתאמת תרופות מרשם למגוון מצבים נוירו-פסיכיאטריים. בעל ניסיון של למעלה מ־35 שנה בעבודה קלינית ואקדמית, וכיהן כמרצה ופרופסור אורח במספר אוניברסיטאות מובילות בארץ ובחו”ל. עמד בראש יחידות מחקר וטיפול בבתי חולים ציבוריים ומרכזים רפואיים מתקדמים. תחומי עיסוקו כוללים קשב וריכוז (ADHD), הפרעות חרדה והרגעה, דיכאון קליני והפרעות מצב רוח, וכן טיפולים תרופתיים תומכי דיאטה ואיזון מטבולי. משלב גישות מבוססות ראיות עם חדשנות פרמקולוגית, ופרסם עשרות מאמרים מקצועיים בכתבי עת מדעיים, תוך תרומה משמעותית להבנת מנגנוני פעולה של תרופות והשפעתן הקלינית.




